מה זה כיס אוויר ואיך תדעו אם באמת צריך לדאוג?

בערך שליש מהאנשים סובלים מחרדת טיסות והם בדרך כלל גם יידעו להתגבר עליה, אבל כשזה מגיע לכיסי אוויר – אני לא מכיר הרבה אנשים שיוכלו להישאר אדישים אליהם. גם מי שיושב לידכם, קורא עיתון בנונשלנטיות, ונראה כאילו כל זה עובר לידו ובכלל לא משפיע עליו – גם הוא כנראה מלא פחדים כשהמטוס מתחיל לקפץ. לאורך השנים כבר שמעתי שאלות כמו ״האם המטוס הולך ליפול או להתפורר?״ ולכן, אחרוג כאן ממנהגי, אתחיל מהסוף ואומר את מה שכבר כדאי לדעת – כיסי אוויר לא מסוכנים למטוס בשום צורה או דרך, והסכנה היחידה היא אם תשבו במטוס לא חגורים, ובטעות תחטפו מכה.

אבל לפני הכל, מה זה בכלל כיסי אוויר?

כדאי לדעת, שבאוויר אין כיסים. "כיסי אוויר" הוא מן ביטוי או דימוי עממי, שבא לתאר מצב בו באוויר יש איזשהו ריק או ואקום, שהמטוס נופל אליו ומתאושש, וכך בעצם חווים את הקפיצה. אבל הדימוי הזה הוא לכל הפחות לא מדויק. האוויר הוא כמו ים, או כמו מים. הוא מלא בכל המקומות, ואין באמת דבר כזה - כיסים באוויר. אז מה יש? האוויר מורכב מזרמים שמורגשים מאוד בגובה, אפשר לדמות אותם לנהרות, או מערבולות בים. כשהמטוס טס בתוך אוויר שזורם בכיוון אחד, אין שום הפרעה. הבעיה היא שהרוח לא קבועה בכל המקומות. וכשאותן זרימות אוויר מתנגשות, נוצרים "כיסים" שגורמים למטוס לקפץ.

ככל שמטפסים לגובה, זרמי האוויר מתחזקים ויכולים להגיע גם למאות קילומטרים בשעה. כשזרם כזה נחלק, או פוגש זרם אחר, נוצרות מעין "מערבולות" באוויר, וכשהמטוס נתקל בהן נוצרת תופעה שהיא כמו עליה על גל בים, או על באמפר בכביש. וכמו בים – גם האוויר הוא לא מקשה אחת, והזרמים והרוחות בו משנים את עוצמתם וכיוונם. כיוון שהמטוס נע במהירויות מאוד גבוהות, הטלטולים עלולים להיות מורגשים בעוצמה.

יש ארבעה גורמים נוספים לכיסי האוויר

בנוסף למערבולות בגבהים הגבוהים, יש עוד ארבעה גורמים שמובילים לאותה תחושה קופצנית במטוס. מזג אוויר סוער הוא אחד מהם. עננים, גשם, רוחות חזקות; במקרים האלו אפשר לצפות להשתנות מהירה של הרוח שתוביל לכיסי אוויר. הגורם השני הוא הקרקע מעליה טסים. הרוח עוקבת אחרי תוואי הקרקע, ואם מדובר בתוואי שטח חריג, כמו הרים או מדבריות, זה עלול ליצור תחושה לא נעימה. אפשר לחוות את זה בנחיתה באילת, בקלגרי קנדה, או בשיקגו, יעדים שבהם יש תוואי קרקע ייחודי שמועד לקפיצות.

הגורם השלישי יכול להפתיע, והוא אוויר חם. בימים חמים במיוחד, כשהאוויר שנמצא בסמוך לקרקע מתחמם, הוא עולה למעלה. כשהמטוס עובר מעליו – מרגישים שהוא מקפץ קצת. הגורם הרביעי הוא שובל שהשאיר מטוס קודם. בדומה לסקי מים, כשעולים על השובל של הגולש שגלש לפנינו, יש מערבולות.

בלי פאניקה

הסכנה היחידה בכיסי אוויר היא שאם לא תהיו חגורים, המטוס ייטלטל ואתם תחטפו מכה. אם תהיו חגורים – אין שום סכנה. טריק של מקצוענים שאני יכול לתת בהקשר הזה, הוא להסתכל על הדרך שבה הדיילים מתפקדים. אם הם עובדים כרגיל – סימן שמה שאתם חווים ככיסי אוויר וטלטולים, הוא אובייקטיבית - שום דבר. אם תראו את הדיילים מתיישבים וחוגרים, זה רק אומר שהמטוס באמת נכנס לתוך אזור שבו האוויר לא יציב, וכמו שכבר אמרנו – במצב הזה הסכנה היחידה היא לחטוף מכה ממשהו כשעומדים או יושבים לא חגורים, ובכל מקרה – הבעיה היא לא המטוס. לו היה מצב חירום, הדיילים בשום אופן לא היו מתיישבים אלא להיפך, הם היו מתרוצצים ועסוקים בלהכין את המטוס לנחיתה.

אז איך בכל זאת נרגעים?

עם השנים התפתחו כמה טכניקות ששווה לנסות כשנכנסים למצב של כיסי אוויר. ביניהן אפשר למצוא את שיטת כיווץ העכוזים, לא פחות. באחת הטיסות של חברת התעופה בריטיש איירוויז, הטסים נקלעו לכיס אוויר. הם נבהלו כהוגן, והטייסים, ששמעו על זה בתא הטייס, קראו בכריזה: "כולם לנשום ולכווץ!". ההסבר הוא, שהתגובה הטבעית ביותר למצב הזה היא פחד, ולכן כדאי לייצר הסחת דעת, למשל – להתמקד בשרירי העכוז ולכווץ אותם. טכניקה נוספת להסחת דעת היא לכתוב את השם שלכם ביד שאתם לא משתמשים בה. אתם ימניים? הוציאו דף ועט ותתחילו להתאמן על כתיבה בצד שמאל. זה יגרום לכם לבצע פעולה שאתם לא רגילים ויצריך אתכם להקצות לה תשומת לב מיוחדת. זה גם יפעיל את החלק המוטורי במוח שלכם וייצר "הפרעה" מבורכת בחשיבה.

טכניקה שאהובה עלי במיוחד היא לבקש כוס מים מהדיילים. אם הם יביאו לכם אותה – תדעו שהם אפילו לא במצב ישיבה, מה שאומר שזה באמת שום דבר. לאחר מכן, פתחו את המגש שלפניכם והניחו עליו את הכוס. נסו לחשוב מה היה קורה אם הייתם מניחים כוס מים במכונית, ותרגישו לבד שהיא הייתה נופלת תוך שניות. במטוס – הכוס אולי תזוז, אבל בטח לא תיפול, וכאן תראו שאובייקטיבית - אין לכם סיבה לחשוש. ולבסוף – שתו את המים. גם כי זה תמיד נכון ורצוי לשתות מים אבל בעיקר – כי כשאנחנו בחרדה, האינסטינקט שלנו הוא לא לאכול או לשתות. לכן, אם נאכל או נשתה, אנחנו נאותת לגוף שאין שום סיבה לחשוש, ואם כל שאר ההסברים לא עזרו, זה כבר אמור לעשות את העבודה.

כל אלה לא עזרו ואתם עדיין חוששים? בפעם הבאה שתגיעו לטיסה, נסו לשבת במקומות הקדמיים במטוס. יש הטוענים שבקדמת המטוס מרגישים פחות טלטולים שכיסי אוויר עלולים לייצר, ולכן מפלס הדרמה שם נמוך יותר.

אלון פרג, נשוי + 5, קברניט בחברת תעופה ומעביר סדנאות בשם "לטוס ללא פחד" שמיועדות לסובלים מחרדת טיסה. שירת כטייס קרב בחיל האוויר, בטייסת F-16