גן עדן מחוץ לחלון: טיסות עם נוף שיפיל אתכם מהכיסא

אתם לא יודעים מה אתם מפספסים. יש הרבה מאוד תופעות טבע ונופים פוערי עיניים, שקשה מאוד לראות אם לא נמצאים ממש בתוך תא הטייס. אמנם בניגוד אליכם, אני לא יכול לבהות בפלאות האלה דרך החלון כי אני עסוק בהטסת המטוס, אבל אני משתדל למצוא רגע שבו אני יכול להתרווח אחורה על הכיסא בקוקפיט להרף עין - ולהרגיש הכי חי שאפשר. אחת התופעות האלה היא "הילת הטייס", שמתרחשת כשהשמש מאחורינו, ואנחנו מטיסים את המטוס אל תוך ענן מלא במים. ברגע שזה קורה, קרני השמש משתברות עליו, ונוצרת קשת שלמה, מלאה ועגולה, כמו טבעת צבעונית שאנחנו עוברים דרכה, בתוך השמיים. ובגלל שאנחנו, הטייסים, תמיד מרגישים הכי חשובים, ובגלל שרואים אותה כמעט אך ורק רק מתא הטייס, אנחנו קוראים לתופעה הזו על שמנו, אפילו שהיא נוצרת בין אם נהיה שם ובין אם לא. אין לזה קשר לטייס או למטוס, אלא רק לעובדה שאנחנו נמצאים עם הגב אל השמש, ורואים את ההשתברות של קרני השמש על עננים מלאים במים, שיוצרים את אותה תופעת טבע מרהיבה.

בתמונה: הילת הטייס

הנופים הם ההקדמה לטיול

אל דאגה. יש הרבה מאוד נופים שאפשר לראות גם ממושב הנוסע, אם רק יודעים באיזה צד לשבת ובאיזו שעה ביום לטוס. ובהרבה מאוד מקרים, הנופים הם רק ההקדמה למה שהולך לקרות בטיול. בטיסות מישראל לשוויץ למשל, קל לראות עד כמה הדברים נקיים, יפים ומסודרים. זה בולט במיוחד ברוב הטיסות לציריך, בהן אפשר לראות את מפלי הריין המפורסמים שנמצאים בצפון המדינה ועל הגבול עם גרמניה, ממש ליד העיר שפהאוזן. מי שיזכו לראות אותם מלמעלה יהיו היושבים בצד השמאלי של המטוס, ולכן אם אתם כבר טסים לשוויץ, תוודאו שאתם יושבים במקומות הנכונים. עוד פרט טריוויה מעניין שכדאי לדעת מראש ולשים אליו לב, הוא שממש לפני הנחיתה בציריך, כמה מאות מטרים לפני שדה התעופה, יש פרסומת ענקית של חברת האולרים השוויצרית ויקטורינוקס, עם פרחים שיוצרים מהאוויר את המראה האייקוני של האולר והלוגו, וכדאי מאוד להסתכל. הפרסומת הזו היא כל מה ששוויצרי בעיניי: אסתטית, מסודרת, עם המון פרחים וכמובן – עם האולר שהפך לסמל לאיכות שוויצרית.

לחצו לטור הקודם של הקפטן:

איך טייסים מנצחים הג'ט לג?

עדיין בשוויץ: אם אתם טסים לז'נבה, דעו שאתם הולכים לעבור קרוב מאוד לפסגה של המונט בלאן. בגלל שמנמיכים לנחיתה, וההר כל כך גבוה, אנחנו מגיעים עם המטוס ממש כמה מאות מטרים מעל הפסגה. גם כאן שווה לשבת בצד השמאלי של המטוס, ממנו אפשר להשקיף על פסגת ההר ועל האזור כולו. ז'נבה עצמה נמצאת בתוך עמק שנראה כמו אמבטיה ענקית ויפהפייה, ובתוכה אגם. אפשר לראות את העמק מלמעלה, ונקודת המבט הזו היא ייחודית ונותנת הקדמה יפה לביקור שלכם.

פסגות ההרים המושלגות

אני חושב שהנופים היפים והשווים ביותר שאפשר לראות מחלונות המטוס, הם פסגות ההרים הגבוהים, ובראשם, בעיניי לפחות, נמצא הקילימנג'רו - אותו הר געש רדום, שהוא הגבוה ביותר בהרי יבשת אפריקה. הטיסה מישראל לשדה התעופה שסמוך להר, ארושה (Arusha), היא טיסת צ׳רטר ישירה בת 6 שעות ששווה כל רגע: המראה של הפסגה המושלגת, אל מול המדבר שתחתיו וקו האופק האינסופי, מלא הוד והדר. גם את המראה הזה יוכלו לראות רק הטסים בצד השמאלי של המטוס.

בתמונה: הקלימנג'רו

ויש גם נופים ליושבים בצד ימין

צד ימין לא מקופח, ובטיסות מישראל למרסיי הצרפתית, ולוונציה האיטלקית, היושבים מימין יוכלו לראות את הנופים המרהיבים של שתי הערים. בימים של ראות טובה, הטסים למרסיי יוכלו לצפות מלמעלה על העיר והנמל רחב הידיים שגובל בה, ואילו מי שישב בצד שמאל יראה את הטירה עליה נכתב הספר "הרוזן ממונטה כריסטו". הטסים לוונציה, שיושבים בצד הימני, יוכלו לראות את העיר מלמעלה, על התעלות הקטנות וכיכר סן מרקו שבמרכזה הבזיליקה המפורסמת. אם מזג האוויר טוב והשמיים נקיים, תוכלו לראות את כל אלה בבירור, כי נתיב הנחיתה עובר קרוב מאוד לעיר ובגובה די נמוך.

בטיסות מישראל ליעדים מזרחיים כמו תאילנד, כדאי ליושבים מצד ימין להיות ערניים דווקא ביציאה לדרך, כשעוברים דרך ים סוף ורואים את ים המלח ואת ירושלים מלמעלה. אלה נופים שיפים תמיד - בשעות האור או הלילה - וכדאי מאוד להסתכל. בחזרה מבנגקוק לישראל לעומת זאת, כדאי לשבת בצד שמאל. ההגעה לארץ תמיד תהיה בשעות הבוקר המוקדמות בהן האור הטבעי מרהיב עיניים, והנוף של ירושלים שרק מתעוררת, מרגש תמיד.

בתמונה: מרסיי

זה הכל תלוי בטיימינג

לא רק הצד במטוס משפיע אלא גם היום בשנה. אני זוכר שטסתי פעם לבודפשט בחצות של ערב השנה החדשה, וראיתי אותה מוארת באורות נוצצים. בפעם אחרת נחתי בניו-יורק בערבו של ארבעה ביולי, יום העצמאות האמריקאי, וכבר בהנמכה מעל לונג איילנד, ובהמשך מעל העיר כל כולה הייתה מלאה בזיקוקים שהיה מופלא לראות מלמעלה. מעבר מעל פריז בימים בהם הרוח מזרחית מאפשר לראות את כל העיר, ואת כיכר האטואל (כוכב בצרפתית) המפורסמת, ממנה יוצאות מעין קרניים של שדרות שנראות מהאוויר כמו כוכב. ובאמת, צריך לדעת לא רק לאן לטוס ואיפה לשבת, אלא לטוס בזמן הנכון, ולהרוויח גם את החוויה הזו.

אל תפספסו את הנוף, אני לפחות לא מצליח להתרגל אליו, גם אחרי 40 שנה באוויר.

אלון פרג, נשוי + 5, קברניט בחברת תעופה ומעביר סדנאות בשם "לטוס ללא פחד" שמיועדות לסובלים מחרדת טיסה. שירת כטייס קרב בחיל האוויר, בטייסת F-16