סיפור מסגרת: מה ההבדל בין מסגרת אשראי למסגרת חשבון?

יום שני, 08 בנובמבר 2021

"מה ההבדל בין מסגרת אשראי למסגרת חשבון?" את השאלה הזו שואלים את עצמם יותר ויותר ישראלים, שמבינים לפעמים בדרך הקשה והלא משתלמת, שהיעדר ידע והבנה בתחום עלול לעלות להם הרבה כסף.  אם כן, מהן מסגרות האשראי הקיימות כיום ומה חשוב לדעת על כל מסגרת?

בעולם הצרכנות הישראלי קיימות כיום שלוש מסגרות אשראי שונות: מסגרת אשראי בנקאית, מסגרת אשראי לכרטיס אשראי בנקאי ומסגרת אשראי לכרטיס חוץ בנקאי. מסגרת האשראי הבנקאית היא הקו האדום שעד אליו מותר ללקוח להיות במינוס, כלומר: להיות בחוב מול הבנק. לדוגמא, אם יש לכם מסגרת אשראי של 40 אלף שקל, מותר לכם להיכנס למינוס בעומק הזה מבלי לקבל שיחת טלפון מלחיצה מהבנק. המסגרת הבנקאית נקבעת בדרך כלל לפי מדד של פי 2 (ולפעמים גם יותר) מההכנסה החודשית הממוצעת של הלקוח. 

מסגרת אשראי בחשבון הבנק: קו אדום עבה

אמרנו שמותר להיכנס למינוס, אבל אולי הגיע הזמן להדגיש שזה לחלוטין לא כדאי. הבנקים מחלקים את המינוס שלכם לשלוש מדרגות - נמוכה, בינונית וגבוהה - וגובים ריבית על כל אחת מהן, כולל ריבית דו ספרתית על המדרגה הגבוהה. חריגה ממסגרת האשראי תוביל לתשלום ריבית גבוהה ביותר, לפעמים יותר מ-20%, ותפגע גם בדירוג האשראי האישי של החורג, מה שעלול להקשות עליו לקבל הלוואה ו/או לקבל הלוואה בתנאים משופרים בעתיד. בקיצור, ניתן ואף רצוי להתייחס למסגרת האשראי הבנקאית כאל קו אדום עבה מאוד, שאסור בתכלית האיסור לחצות אותו ואם חוצים - משלמים מחיר יקר.

חשוב לדעת: כל בנק רשאי לאשר ללקוחותיו לפי החלטתו חריגות קטנות (בדרך עד 1,000 שקלים) במסגרת, לתקופה מוגבלת. במקרים של חריגה גדולה יותר ומתמשכת יבוטלו הוראות קבע ומשיכות צ'קים מסיבה שתופיע בחשבון תחת ראשי התיבות אכ"מ שפירושן: אין כיסוי מספיק. מדובר בחדשות רעות שעלולות להוביל להגבלת החשבון וכאמור גם לפגיעה בדירוג האשראי של הלקוח. 

מסגרת בכרטיס אשראי בנקאי: מצומצמת ומשפיעה על האובליגו

המסגרת בכרטיסי אשראי בנקאי היא תקרת התשלומים החודשית המותרת בכרטיס שמנפיק הבנק. המסגרת בכרטיס האשראי הבנקאי תלויה גם במסגרת האשראי בבנק, שתמיד תהיה המסגרת הקובעת. אם אתם במינוס 20 אלף שקל ויש לכם מסגרת אשראי בכרטיס הבנקאי של 30 אלף שקל, סביר להניח כי לא תוכלו להשתמש בכולה ותיבלמו על ידי הבנק עם ההגעה לקו האדום של המסגרת הבנקאית. מעבר לכך, המסגרת בכרטיס הבנקאי משפיעה על האובליגו, סך ההתחייבויות של הלקוח מול הבנק - מדד חשוב של הבנק להערכת האפשרויות הכלכליות של לקוחותיו. 

אי אפשר לדבר על כרטיסי אשראי בנקאיים בשנת 2021 מבלי להתייחס לחוק "שטרום", שנחקק ב-2017 במטרה לעודד את התחרות בשוק האשראי בישראל. החוק הורה על צמצום של 45% (ובהמשך גם 50%) מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי שמנפיקים הבנקים הגדולים. כרטיסים בעלי מסגרת של עד 7,500 אלפים שקל הוחרגו מהצמצום, מה שאומר שבעלי כרטיסים שהתרגלו להוציא 15 ואפילו 20 אלף שקל בחודש, מצאו את עצמם פתאום עם מסגרת אשראי בכרטיס שנחתכה בחצי. מדובר בשינוי דרמטי בהרגלי צריכת האשראי, שמטרתו להוביל לפחות חלק מהלקוחות להצטייד בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים ובכך להגביר את התחרות בשוק. 

מסגרת בכרטיס אשראי חוץ בנקאי: שלל יתרונות

למסגרת בכרטיס אשראי חוץ בנקאי, כמו זו שקיימת בכרטיסי האשראי של אמריקן אקספרס, יש מספר יתרונות בולטים על פני המסגרת בכרטיס בנקאי. ראשית, המסגרת בכרטיס אשראי חוץ בנקאי לא לוחצת ולא משפיעה על האובליגו ולמעשה פותחת ללקוח קו אשראי נוסף, מקביל למסגרת הבנקאית.

גובה המסגרת בכרטיס לא בנקאי לא נגזר מגובה המסגרת הבנקאית, אלא מהערכות עצמאיות שמבצעות חברות האשראי על יכולת ההחזר של לקוחותיהם. חשוב לציין, רוב חברות האשראי גובות ריבית גבוהה במקרים של חריגה ממסגרת בכרטיס החוץ הבנקאי – אך לא כולן. לדוגמא, לקוחות אמריקן אקספרס לא משלמים ריבית על חריגה ממסגרת הכרטיס.

יתרון נוסף שמציעות רוב חברות האשראי החוץ בנקאיות, ובכללן אמריקן אקספרס, הוא ניצול מלוא המסגרת החודשית לקבלת הלוואה. כלומר, אם יש לכם מסגרת חודשית בכרטיס חוץ בנקאי בסך 15 אלף שקל וקניתם רק ב-8,000, חברת האשראי עשויה להציע לכם הלוואה בסך 7,000 שקל מול יתרת המסגרת.

בשורה התחתונה, עוד לפני שנשאל את עצמנו מה ההבדל בין מסגרת אשראי למסגרת חשבון הבנק, רצוי שנזכור שבשני המקרים מדובר באישור שמעניקים לנו גופים פיננסיים כאלה או אחרים להשתמש בכסף שאינו שלנו. אישור כזה אמנם משפר מאוד את הגמישות הפיננסית שלנו ומאפשר לנו להתנהל ביתר קלות, אך עם זאת, אין לראות בו הרשאה לבזבוז כסף והוצאות בלתי אחראיות. חריגה ממסגרת אשראי היא תמיד צעד פיננסי לא מומלץ, אם כי בבנקים עדיין תשלמו הרבה יותר ביוקר.