איך טייסים מנצחים ג׳ט לג?

עם 30 שנות ניסיון כטייס קרב וקריירה משגשגת כטייס אזרחי בקווים הכי נחשקים, לאלון פרג יש דבר או שניים ללמד אתכם על טיסות, טיולים וחוויות. שווה להקשיב לו | ״הקפטן״. טור חדש

יום חמישי, 27 בדצמבר 2018

נעים מאוד, אני אלון פרג. נתתי 28 שנה לחיל האוויר, וקיבלתי לא פחות. עשיתי דברים שלא תאמינו. באזרחות אני מטיס אנשים לחופשות במפלצת ששוקלת 380 טון. צברתי אלפי שעות אוויר וביקרתי ביותר מארבעים מדינות. וכשרואים הכל מלמעלה למשך כל כך הרבה זמן מבינים דבר פשוט: יש לי את העבודה הכי טובה בעולם. אני רואה דברים שמעט מאוד אנשים זוכים לראות, מגיע למקומות שמעט מאוד מגיעים אליהם.

בטור הזה אני רוצה לתת לכם הצצה לעולם שמבעד לתא הטייס. בכל חודש אדבר אתכם על איך טסים טוב, איך מבלים טוב ואיך מטיילים טוב. תנו לי לעזור לכם להוציא יותר מהחופשות שלכם.

שנמריא?

טיסה 001 – חיים בג'ט לג

ג׳ט לג הוא בעצם הפרעה בשעון הביולוגי שקשורה לשיבוש הסנכרון בין שעות האור ושעות הפעילות והמנוחה של הגוף. כלל האצבע הוא שעל כל אזור זמן נוסף שחוצים, נדרש לגוף יום נוסף של הסתגלות. בטיסות ארוכות למשל, חווים לפעמים ג'ט לג ענק של חצי יממה, שקשה מאוד לגשר עליו וצריך להבין איך לתקוף אותו נכון.

הסיפור של הג'ט לג מחובר אצלי תמיד לטיסות לאמריקה. כשאני טס לניו-יורק אני לא מוכן להפסיד אפילו רגע אחד ממה שלעיר הזו יש להציע. ניו-יורק מכשפת אותי לגמרי, ולכן כשאני מגיע אליה אני מיישם כמה שיטות שעוזרות לי לנצח את העייפות:

מתחילים כבר בארץ. הדבר המרכזי שאני עושה כדי למזער את הג'ט לג זה לנהל אותו עוד מהארץ. אני לא מגזים עם זה, אבל יום-יומיים לפני הטיסה אני הולך לישון מוקדם או מאוחר יותר, ומתכוונן על השעון של ארץ היעד. יש אפילו טייסים שממש עוברים בטלפון הנייד לשעון היעד. הם טוענים שזה עוזר להיכנס לראש של אזור זמן אחר.

מסתכלים במפה. הגוף מתמודד טוב יותר עם טיסה מערבה, שמשמעותה כי בשעון היעד השעה מוקדמת יותר. טיסה מזרחה, שם השעה ביעד מאוחרת יותר, קשה לנו יותר. תחשבו על זה, יותר קל למשוך עוד שעה שעתיים של ערות מאשר לכפות על עצמנו שינה מוקדמת. אז אם אתם טסים מזרחה, נסו לקום מוקדם בימים שלפני הטיסה ולהיחשף לאור חזק עם הקימה. אור הוא האמצעי של הגוף לסנכרן את עצמו עם היממה.

מנהלים את השינה במטוס. אני רואה אנשי עסקים שעולים על טיסות ארוכות ועושים את הטעות הראשונה בספר - שלהם נראית טבעית - והיא להגיע עייפים לטיסה וללכת לישון מיד. הדבר הזה דופק להם את כל יום העסקים הבא, כי מה שהם עושים זה ללכת לישון באחת בלילה בשעון ישראל, ולהתעורר בחצות של שעון ניו-יורק. אם יש לכם פגישות בניו-יורק בבוקר שאחרי הנחיתה, תעלו על הטיסה ערניים, ותמשכו את הערנות הזו עד החלק השני של הטיסה. פשוט חשבו את השעה בארץ היעד, תפעלו לפיה וזה כבר אמור לסדר את רוב העניינים.

אוכלים בהתאם לזמן ביעד. עוד דרך לייצב את הגוף על השעה הנכונה היא לאכול את הארוחה שמתאימה לזמן ביום. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לארץ היעד מוקדם בבוקר, אבל הגוף שלנו מצפה לארוחת הצהריים. אז לא – אם הגעתם בבוקר – פשוט תאכלו ארוחת בוקר. זה עובד על העיקרון של fake it till you make it, אם תרצו.

מנצלים את השעות החופפות. עבור ימי הנסיעה הראשונים, תכננו מראש ושבצו פעילויות ופגישות בשעות שיהיו נוחות גם על פי שעון ישראל, וגם על פי שעון ארץ היעד. כלומר – שעות שממילא הייתם ערים בהן.

חוזרים לאותו המלון. אם אתם טסים פעמים רבות לאותו יעד, נסו גם לישון באותו המלון. יש מחקרים שמראים שלינה במקום מוכר מפחיתה מתח. זה עשוי לסייע בהירדמות ולקצר את זמני ההתאוששות מהג׳ט לג.

לאמיצים ולמי שיכול – מוותרים על שעון היעד. אופציה שלא מעט טייסים בוחרים בה היא פשוט להישאר בשעון הבית. הרעיון הוא שאם ממילא הם מגיעים למעט מאוד זמן בארצות הברית או במזרח, אז מראש הם מוותרים על הכיול עם הזמן בארץ היעד, וממשיכים לחיות לפי שעון ישראל. זו אופציה לא רעה אם היא אפשרית עבורכם, למשל אם לא הגעתם לנופש ממושך.

אלון פרג, נשוי + 5, קברניט בחברת תעופה ומעביר סדנאות בשם "לטוס ללא פחד" שמיועדות לסובלים מחרדת טיסה. שירת כטייס קרב בחיל האוויר, בטייסת F-16


אהבתם? שתפו את הכתבה
חזרה למעלה