חינוך ביתי: כרטיס אשראי לנוער ככלי לחינוך פיננסי
הורים למתבגרים ומתלבטים – כרטיס אשראי לנוער כן או לא? מהם היתרונות בהנפקת כרטיס אשראי לצעירים? איך מכינים אותם לזה וגם: איזו השפעה עשויה להיות לכרטיס אשראי לנוער על חייהם כמבוגרים אחראים, ואפילו כיזמים לעתיד
יום ראשון, 01 באוגוסט 2021
בעלות על כרטיס אשראי היא זכות, אך גם אחריות גדולה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בכרטיס אשראי לנוער. הם אמנם הילדים המבריקים שלנו, דור העתיד וכל מה שמבוגרים נוטים להגיד, אך הם עדיין נטולי הכנסה (כמעט) לחלוטין, טירונים בשוק העבודה אם בכלל, וחסרי ניסיון בכל מה שקשור להתנהלות פיננסית. ועדיין – בתכנון חכם וביצוע נכון, הנפקת כרטיס אשראי לנוער עשויה להתברר כאחת ההחלטות החכמות לקביעת עתידם של המתבגרים כצרכנים פיננסיים אחראיים, ואנשים שמנווטים את המציאות הכלכלית בחייהם מתוך שליטה, הבנה, יצירתיות ויוזמה.
כרטיס אשראי לנוער: איך תמנעו בזבוזים?
החוק בישראל מתיר פתיחת חשבון בנק והנפקת כרטיסי אשראי לבני נוער מעל גיל 14. הורים רבים רואים בכך – ובצדק – הזדמנות ללמד את הצעירים פרק באחריות כלכלית ופיתוח יכולת לבקרה ומעקב אחר הוצאות. באותה נשימה, הנפקת כרטיס אשראי לצעירים מעוררת אצל הורים רבים גם חששות מובנים: האם הנער או הנערה יתפתו להוצאות ובזבוזים לא מרוסנים? איך נלמד אותם שהכסף, מה לעשות, לא גדל על עצים?
ניתן להתגבר על החששות בכמה צעדים אפקטיביים:
- הגבלת המסגרת היומית לצעירים ל-300-400 שקלים.
- הגבלת המסגרת החודשית בהתאם להכנסה (שכר) שהצעיר מרוויח, או בהתאם לדמי הכיס שהוא מקבל.
- קביעת מסגרת אשראי קטנה יחסית (1,000 עד 1,500 שקל), שתמנע סחרור הוצאות.
- הנפקת כרטיס נטען או כרטיס דביט – כרטיס מוגבל עם חיובים מיידיים וגבול קנייה ברור, שלא מאפשר קניות בתשלומים ומהווה למעשה תחליף דיגיטלי למזומן בארנק.
- הגבלת הכרטיס לשימוש בכספומטים בלבד.
- מעקב צמוד ובזמן אמת אחר הרכישות של הנוער – מרגישים לא נעים? זכרו שזה אך ורק לטובתם. עוד על כך בסעיף הבא.
כרטיס אשראי לנוער: מסר של אחריות
בהתבוננות ארוכת טווח שלוקחת בחשבון גם את העתיד שעדיין נראה רחוק, אין ספק כי השיקולים בעד הנפקת כרטיס אשראי לנוער מנצחים את החששות, מאחר שהמתבגר או המתבגרת לומדים לנהל מאזן הוצאות והכנסות מגיל צעיר, תחת פיקוח צמוד מצד הוריהם.
למעשה יש כאן הרבה יותר מזה: מתבגר שמקבל מהוריו כרטיס אשראי לנוער, מקבל מהם מסר של אחריות, תכנון כלכלי, תושייה ויזמות. ההורים אומרים לו למעשה: זה התקציב החודשי שלך, נהל אותו לפי הבנתך, ברור לנו שתטעה פה ושם, אבל בגדול אנחנו רוצים שתיקח אחריות, נקוט יוזמה, מצא פתרונות ושא בתוצאות. אנחנו מאמינים שאתה מסוגל לעשות זאת וסומכים עליך.
לדוגמא, לא מומלץ להציב לנער או נערה רף חודשי של 1,500 שקל למשל – ואז להעביר להם עוד כסף אם בזבזו הכל. נער או נערה שלא יקבלו כרטיס אשראי לצעירים, או דמי כיס ברורים וקבועים, עלולים להתבגר ולהיות בני עשרים ומשהו שהוריהם מממנים להם את שכר הלימוד, שכר הדירה, הוצאות המזון – ועל הדרך גם סוגרים להם את המינוס בבנק. אם לא תופקד בידיהם אחריות על כסף, הבשלתם כאנשים מבוגרים עצמאים עלולה להאט, עד שיצברו ביטחון וניסיון לנווט את דרכם בעולם עמוס בהחלטות ובחירות פיננסיות וכלכליות.
חינוך פיננסי, לפי כל המומחים, מוטב להתחיל כבר מגיל צעיר
תחום זה, המתמקד בחינוך, הדרכה והפצת מידע שמטרתם לשפר התנהלות כלכלית של יחידים ומשפחות, נכנס לאחרונה לתוכניות הלימודים בבתי הספר. אך בבתים רבים בישראל עדיין גדלים ילדים שיודעים מעט מאוד אם בכלל על מונחים כמו חיסכון, מאזן הוצאות-הכנסות, תקציב משפחתי, צרכנות נבונה, היצע וביקוש, ערך הכסף ועוד. שלא לדבר על הרמה היותר גבוהה של הבנת מושגי יסוד בתחום הפיננסי כמו השקעה, הלוואה, ריבית, בנקים, בורסה וכו'.
לפי מחקרים שונים, כישורי חיים ובכללם אוריינות פיננסית (מיומנות בהתנהלות כלכלית) נרכשים כבר בגיל צעיר, בעיקר על בסיס דוגמא אישית שהילדים רואים מהוריהם. אולם דוגמא אישית, גם אם חיובית ומחנכת להתנהלות שקולה ונבונה, אינה מספיקה. כהורים עלינו ללמד את הילדים מהו כסף, מה הטעם בהשגתו ואיך מנהלים אותו בתבונה. מה שיתחיל בהליכה משותפת לסופר השכונתי, יכול להמשיך בהסבר על מכשיר הכספומט, הליכה משותפת לבנק או גלישה באפליקציה של כרטיס האשראי, ובגיל המתאים – הנפקת כרטיס אשראי לנוער ולימוד תוך כדי תנועה איך להשתמש בו.
