מאגר נתוני האשראי: מה זה ואיך זה עובד
מהי מערכת נתוני האשראי, על ידי מי היא הוקמה, מהן המטרות שלשמן הוקמה, מיהם הלקוחות שלה ומה היא מאפשרת להם? וגם: איך מבקשים דוח ריכוז נתונים שנתי, אילו נתונים נאספים במאגר וכיצד נקבע דירוג האשראי
יום שלישי, 30 בנובמבר 2021
מאגר נתוני האשראי, שהוקם על ידי בנק ישראל והושק באפריל 2019, הוא חלק ממערך אשראי חדש שמטרתו לשפר את השקיפות בשוק האשראי הישראלי. בנוסף, הוא נועד להגביר את התחרות על לקוחות אשראי שמחזירים את חובותיהם ולהעניק לגופי האשראי במשק הישראלי מידע נרחב, שוטף ומעודכן על ההיסטוריה והרגלי האשראי של מבקשי ההלוואות, מתוך ניסיון להעריך את יכולת ההחזר שלהם.
במקביל למאגר נתוני האשראי הוקמו גם לשכות אשראי, אחת של דן אנד ברדסטריט והשנייה של BDI, שתפקידן לייצר דירוגי אשראי אישיים על בסיס הנתונים מהמאגר. הדירוגים האישיים מסייעים לגופי האשראי להחליט למי להעניק הלוואה - ולא פחות חשוב מכך, באילו תנאים ובעיקר באיזו ריבית.
מאגר נתוני אשראי: מי מזרים נתונים?
מאגר נתוני האשראי קולט באופן שוטף נתונים על היסטוריית האשראי שלנו, צרכני האשראי. הנתונים מוזרמים למאגר על ידי עשרות גופי אשראי מובילים במשק, ביניהם בנקים, חברות אשראי, בתי השקעות, חברות ביטוח, חברות ליסינג ואפילו פלטפורמות אינטרנטיות להלוואות חברתיות.
כל הגופים שמזרימים למאגר נתונים, רשאים גם למשוך ממנו נתונים על לקוחות המבקשים הלוואות - כל זאת, בהסכמה של אותם לקוחות. מבקש הלוואה שלא יאשר צפייה בנתונים הקיימים עליו במאגר נתוני האשראי, מפחית כמעט אוטומטית את סיכוייו לקבל הלוואה, על אחת כמה וכמה הלוואה בתנאים אטרקטיביים.
למאגר מוזרמים נתונים הדרושים לבחינת מוסר התשלומים של הלקוחות: למשל עמידה בתשלומים, בקשות לקבלת אשראי, מסגרות אשראי ועמידה בהן, צ'קים שחזרו ועוד. כמו כן, מוזרמים למאגר נתונים ומידע מרשויות המדינה, כמו הכונס הרשמי, לשכת ההוצאה לפועל (הוצל"פ) ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל.
מאגר נתוני אשראי: הזכויות שלכם
חשוב לדעת ולהבין: המידע המועבר מהגופים השייכים למדינה הוא תמיד מידע שלילי, המעיד שהלקוח לא עומד בהתחייבויותיו. עם זאת, המידע מהגופים נותני האשראי יכול להיות גם מידע חיובי, המעיד שהלקוח עומד בהתחייבויות או משפר את התנהלותו.
בנוסף לכל סוגי המידע והנתונים שציינו עד כה נשמרים במאגר נתוני האשראי גם בקשות לקבלת מידע מהמאגר שביצעו לשכות האשראי; פניות ופעולות במערכות שביצעו צרכני האשראי עצמם (כלומר, אנחנו); ופעולות ביוזמת המערכת, כמו הודעה על התחלת איסוף נתונים.
לקוחות אשראי שמתקשים להסתגל למציאות החדשה של שקיפות נתוני האשראי ודירוגי האשראי האישיים, טוענים כי המאגר משרת בעיקר את הגופים נתוני האשראי. יש בכך מידה מסוימת של צדק: המאגר אכן פותח עולם חדש ומופלא של נתונים ויידע בפני גופים אלה, בעיקר בפני הגופים הלא בנקאיים שביניהם, שלא זכו עד כה להכיר כל כך טוב את מוסר התשלומים של לקוחותיהם הקיימים והפוטנציאליים.
במקביל לכך, מאגר נתוני האשראי מגדיר במפורש שלוש זכויות בסיסיות לצרכני האשראי המשתמשים בו:
1. דוח ריכוז נתונים אחד חינם בכל שנה: כל צרכן אשראי יכול להזמין, בסדרת פעולות פשוטה, דוח שנתי אחד ללא תשלום, אשר מרכז מידע נרחב ביותר על היסטוריית האשראי שלו בשלוש השנים האחרונות. הדוח יכול להימסר בפורמט דיגיטלי או להישלח בדואר ישראל. חשוב לציין כי הדוח, על אף הפירוט הנרחב הקיים בו, אינו כולל את דירוגי האשראי מלשכות האשראי, שאותם ניתן לרכוש בנפרד מהלשכות עצמן.
2. זכות להגביל או למנוע מסירה של נתוני אשראי: כל צרכני האשראי רשאים להורות לא למסור מידע עליהם מהמאגר לגוף כזה או אחר. עם זאת, כאמור, גוף אשראי שלא יקבל מידע עלול להחליט שהוא מסרב להעניק הלוואה או מעדיף להעניק הלוואה בתנאים גרועים ללקוח.
3. זכות להפסיק איסוף נתוני אשראי: כל אחד מאתנו יכול להיכנס בכל רגע נתון לאתר האינטרנט של מאגר נתוני האשראי ולהורות שלא ייאספו עוד נתונים על נתוני האשראי ומוסר התשלומים שלו. גם למהלך זה יהיו, מן הסתם, השלכות שלילות בכל הנוגע לקבלת הלוואות.
מאגר נתוני אשראי: איך לא להסתבך
כדאי להתעכב מעט על נושא עומק המידע שמועבר ממאגר נתוני האשראי לגופי האשראי, שמבקשים לבחון מתן הלוואה ללקוח כזה או אחר. על אף שהמידע במאגר עמוק ונרחב, במידע שנמסר לנותני האשראי נכללים נתונים שדווחו בשלוש השנים האחרונות בלבד, לפני רגע בקשת המידע. בנק ישראל מתחייב לא להעביר מידע על תקופה ממושכת יותר, גם אם מידע כזה קיים במערכת. מידע כזה יועבר רק לבקשת הלקוח עצמו על עצמו.
חשוב לדעת גם, פיגור בתשלום הלוואה אינו מדווח מיידית למאגר הנתונים, אלא רק לאחר שחלפו 30 ימים ממועד התשלום, רק במקרים שבהם הסכום שלא שולם גדול מ-200 שקלים ורק לאחר שנמסרה הודעה ללקוח על הפיגור בתשלום.
בשורה התחתונה, מאגר האשראי הוא חלק מתפיסה חדשה, שקופה ואקטיבית של תחום צריכת האשראי. תפיסה זו, גם אם לא נראה כך ממבט ראשון, אמורה לשפר את מצבם כל השחקנים בשוק, כולל צרכני האשראי. כ-80% מהישראלים נהנים מדירוג אשראי טוב עד טוב מאוד, ואמורים ליהנות מתחרות מוגברת עליהם מצד גופי האשראי. תחרות מוגברת פירושה, כמעט תמיד, שיפור התנאים והשירות ובמקרים מסוימים, גם הוזלת מחירים.
גם לקוחות הסובלים מדירוג אשראי בעייתי, לא אמורים להתייאש או לקבל את הדירוג הזה כגזרה משמיים. דירוג האשראי האישי נקבע על סמך שטף נתונים דינמי ומתעדכן, ולכן משתנה בהתאם להתנהלותנו כצרכני אשראי. אם נקפיד על עמידה בתשלומים במועדם, אי פריצת מסגרות והתנהלות כלכלית נכונה, אין סיבה שלא נצליח לשפר את הדירוג ואת מעמדנו בבואנו לקבל הלוואה או כרטיס אשראי. הקפדה זו אינה עניין כלכלי בלבד, כי אם פועל יוצא של החלטות שאנחנו צריכים לקבל. אם נחליט, לדוגמא, שכניסה למינוס עמוק אינה בטווח האפשרויות שלנו ומהווה קו אדום בוהק ובלתי גמיש, סביר להניח שנרחיק את עצמנו מנפילה לבור הזה.
ואיך נדע מה מצבנו? מעבר לאפשרות שכבר ציינו, לבקש דוח ריכוז נתונים שנתי ממאגר נתוני האשראי, כל צרכן אשראי יכול גם לבקש מלשכות האשראי לשלוח לו בתשלום את דירוג האשראי האישי שלו.
לכל אחת מהלשכות הפעילות יש טבלת דירוג אשראי, שמאפשרת לכל הלקוחות להבין איפה בדיוק הם עומדים בהשוואה ללקוחות אחרים. טבלת הדירוג של Fico BDI נעה בין 300 נקודות ל-850, כשהרף התחתון לדירוג אשראי טוב הינו 660. טבלת הדירוג של DB Credit נעה בין 0 ל-1,000 נקודות, כשהרף התחתון לדירוג אשראי טוב הינו 850.
חשוב לזכור ולהפנים כי לנתונים השליליים שמוזרמים עליכם למאגר נתוני האשראי יש השפעה גדולה יותר על הדירוג, מאשר לנתונים חיוביים. אי לכך, השתדלו לעמוד בתשלומים ככל יכולתכם. מעבר לכך, לנתונים העדכניים ביותר יש בדרך כלל השפעה גדולה יותר מנתונים ישנים. דירוג האשראי שלכם נקבע ברובו, יש שיאמרו עד 80%, על פי המידע שהתקבל עליכם בשנתיים האחרונות. לכן, אף פעם לא מומלץ "לנוח על זרי הדפנה" ולהניח שאם פעם עמדתם בכל התשלומים, מותר לכם עכשיו לפספס אחד או שניים.
