עולים מדרגה: מדריך דירוג אשראי בישראל

יום רביעי, 18 בנובמבר 2020

רק באמצע 2020, לאחר היציאה מהגל הראשון של הקורונה, החלו המאגר והמערך שקובע דירוג אשראי למלא את התפקיד שנועד להם מיומם הראשון – לשנות את הדרך שבה נקבל הלוואות ואשראי. כלומר, להגביר את התחרות עידוד צרכני האשראי לקחת הלוואות ולהחזיר אותן בזמן. דירוג אשראי אישי במדינת ישראל הוא מהפכה צרכנית אמיתית שעתידה להשפיע על החיים של כולנו. הדירוג האישי, כמו מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, אמנם הושק כבר באפריל 2019, אבל בהשקה שקטה שבמהלכה הוזרמו עוד ועוד נתונים למאגר החדש, כדי להביא אותו למצב שיספק תמונה מהימנה ודינמית על היסטוריית האשראי של כל אחד מאתנו. 

מהו המידע המוזרם למאגר האשראי שהקים בנק ישראל; מיהם הגופים המלווים שמזרימי  לשם מידע ומה הם מקבלים בתמורה; מה יוצא לנו, צרכני האשראי, מכל זה; ומהי הבעיה הבוערת שנוצרה עקב המשבר הכלכלי הקשה בימי הקורונה? בואו נבדוק. 

דירוג אשראי בישראל: בדרך להגברת התחרות?

מערך האשראי החדש כולל את מאגר הנתונים ואת המנגנון לקביעת דירוג אשראי אישי. מטרתו לתקן עיוות היסטורי בשוק האשראי שהעניק יתרון מוחלט לבנקים ששלטו בכ-90% מהשוק, בזכות גישתם להיסטוריית האשראי של לקוחותיהם. כך יכלו הבנקים להציע להם הלוואות תפורות למידותיהם וצרכיהם, בריביות סבירות. לעומתם, גופים חוץ בנקאיים שניסו ליצור תחרות לבנקים נאלצו לפעול עם מעט מאוד מידע פיננסי אם בכלל על מבקשי ההלוואות, מה שהגדיל את הסיכון מבחינתם ואילץ אותם להעמיד הלוואות בריבית גבוהה. 

המערך החדש לקביעת דירוג אשראי אישי משנה את התמונה, בדרך להגברת התחרות ואולי גם להוזלת הריביות בהלוואות בשוק האשראי הצרכני. כ-35 גופים מלווים מובילים במשק האשראי הישראלי בהם בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח, חברות ליסינג והלוואות רכב ואף פלטפורמות להלוואות חברתיות. כל אלה מזרימים מדי יום מידע קריטי על צרכני האשראי – כלומר עלינו – למאגר נתוני האשראי החדש של בנק ישראל. בתמורה מורשים אותם גופים לפנות אל המאגר ולבקש מידע על לקוחות שביקשו מהם הלוואה, או שהם (הגופים המלווים) מעוניינים להציע להם הלוואה. 

על בסיס מה נקבע דירוג האשראי האישי?

המידע המוזרם למאגר נתוני האשראי, ומשם למנגנונים של לשכות האשראי, וקובע את דירוג האשראי האישי שלנו מורכב משני סוגים של מידע. מידע  שלילי: שעיקרו דיווחים על אי עמידה בתשלום חובות; ומידע חיובי, שעיקרו דיווחים על הלוואות שנלקחו והוחזרו. הגופים המלווים מחויבים להעביר למאגר מידע על הלוואות, פריצת מסגרת אשראי, עיכובים או פיגורים בתשלומים, הגבלות בחשבון ובעיות בהוצאה לפועל. הם לא מחויבים למסור נתונים על הכנסה ומשכורת. 

ביוני 2020, על רקע פרוץ משבר הקורונה והמשבר הכלכלי הקשה שנלווה אליו, הורה בנק ישראל לגופים המלווים לסמן עסקאות אשראי שבתקופת הקורונה דווח בהן לראשונה על מידע שלילי. "סימון העסקאות", הבהיר בנק ישראל, "יסייע ללשכות האשראי ולנותני האשראי להבדיל מידע זה ממידע שלילי שדווח בתקופה אחרת ולשקול האם ניתן לתת משקל שונה לכל תקופה".

מה דירוג האשראי שלי?

בקשות המידע מצד הגופים המלווים אינן מופנות ישירות למאגר נתוני האשראי, אלא לגופים מתווכים המכונים לשכות אשראי. כיום פועלות שתי לשכות, זו של דן אנד ברדסטריט וזו של BDI. לשכה שלישית, של קו מנחה, תוקם כנראה בהמשך. הלשכות יוצרות מהמידע במאגר נתוני האשראי דירוגי אשראי אישיים ומוכרות אותם לפי דרישה לגופים המלווים.  לכל לשכת אשראי יש דירוג אשראי עצמאי משלה.

האם צרכני האשראי, בדומה לגופים המלווים, יכולים לדעת מה הדירוג האישי שלהם? בנק ישראל אמנם העמיד לרשותנו אתר נתוני אשראי חדש ומצוין, המאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו לדעת בדיוק מה מצבו בתחום האשראי, אך לא חושף בפנינו את דירוג האשראי האישי שלנו. כדי לקבל דירוג אשראי כזה עלינו לשלוח בקשה לאחת מלשכות האשראי. 

בינתיים, אפשר לקבל באתר נתוני האשראי של בנק ישראל, בחינם או בתשלום סמלי של עד 10 שקלים בדואר האלקטרוני ו-20 בדואר ישראל, שורה של דוחות מצב מפורטים. הדוח המרכזי, שניתן לקבלו חינם פעם בשנה, הוא דוח ריכוז נתונים, שמאגד את כל נתוני האשראי הידועים עליך בשלוש השנים האחרונות. בנוסף לכך, כל צרכן אשראי יכול לראות באתר, לאחר הרשמה ואימות זהות, דוחות על מסגרות האשראי שלו, פעולות המופיעות בעו"ש, מידע שהתקבל עליו מרשויות וגופים ציבוריים, פירוט הגופים המלווים שפנו לקבל עליו מידע ופירוט כל הפעולות והפניות שביצע מיוזמתו במאגר הנתונים.

אתר נתוני האשראי של בנק ישראל מאפשר לצרכני האשראי גם לנקוט בשתי פעולות אקטיביות חשובות: לחסום את כל הוצאת המידע עליהם, בין אם באופן כולל ובין אם מבחינת גופים מלווים ספציפיים; ואפילו להורות על מחיקת כל הנתונים שנאספו עליהם עד כה במאגר. כמובן, לפעולות אלו יש תג מחיר, מאחר שצרכן שלא יסכים לחשוף את נתוני האשראי שלו עלול לקבל הצעת הלוואה בריבית גבוהה יותר, או לא לקבל הצעת הלוואה בכלל. 

איך לשפר דירוג אשראי

חשוב להבין: מערך נתוני האשראי והמנגנון לקביעת דירוג אשראי אישי הם של תולדה של יותר משני עשורים של מחשבה איך ניתן להגביר את התחרות בשוק. בסוף שנות התשעים עדיין היו כאן רק שלוש דרכים לזהות ולתייג אנשים שאינם עומדים בתשלום חובות: חוק צ'קים ללא כיסוי, חוק ההוצאה לפועל ופקודת פשיטת הרגל. לצורך אכיפה והטלת סנקציות ומעקב פעלו אז במקביל שלושה מאגרי מידע ציבוריים: מאגר פושטי רגל (חדלות פרעון), מאגר חייבים מוגבלים בהוצל"פ ומאגר לקוחות מוגבלים בבנק ישראל.

ב-2002 שונה חוק נתוני האשראי הישראלי, כך שניתן לראשונה היתר ליצירת מאגרי מידע פרטיים שירכזו מידע משלושת המאגרים. גופים ציבוריים ופרטיים קיבלו לראשונה היתר לסחור במידע על אזרחים והיקף המידע הנצבר על האזרחים הורחב. עם זאת, הרעיון ליצור דירוג אשראי אישי ללקוחות עלה ונפסל. 

ב-2011 הנושא שוב נידון בכנסת והפעם אושר עקרונית הקמתו של מערך דירוג אשראי אישי, אולם רק ב-2016 אושר חוק נתוני האשראי שכולל את מאגר הנתונים ומנגנון דירוגים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. ורק ב-2019 הם הוקמו הלכה למעשה. 

מה זה אומר? אולי שמימוש כוונות טובות עשוי להימשך לפעמים זמן רב. דירוג האשראי האישי נועד להגביר מאוד את השקיפות בשוק האשראי, לאפשר לגורמים המלווים להבחין בין לקוחות טובים מבחינתם, שמחזירים חובות בזמן, לבין לקוחות בעייתיים, שלא עומדים בהחזרים. שקיפות כזו אמורה להגביר את התחרות בשוק, בעיקר על בקשות להלוואה שמגיעות מלקוחות טובים, ששיעורם, לפי הערכת בנק ישראל, כ-80% מכלל הצרכנים.

והלקוחות הבעייתיים? הם יתמודדו עם דירוג אשראי נמוך ויוכלו אולי להתנחם בעובדה שהדירוג הוא דינמי ומושפע גם ממידע חיובי, כך שבאפשרותם לפעול בכל רגע נתון לשיפור הדירוג האישי שלהם, בדרך לדירוג אשראי טוב.  תיקון דירוג אשראי אינו חלום, כי אם מציאות מתמשכת שכמה מאתנו יתמודדו איתה כמעט מדי יום ביומו.

בשורה התחתונה, הדירוג האישי ומאגר נתוני האשראי נמצאים עדיין בתחילת דרכם. הם רק התחילו להשפיע על חיינו. בטווח הארוך, אפשר לקוות, הם יסייעו ביצירת הרגלי אשראי חדשים, יובילו את הצרכנים להכיר בחשיבות של תשלום חובות במועד ויתגמלו אותם בירידה הדרגתית במחיר הכסף, כלומר: בריבית על ההלוואות.