"כמו מסע ג'יפים על סטרואידים": טיולים שעושים רק עם טייס

במשך שנות התעופה שלי, הסתכלתי על הטיסה ברוב המקרים כעל עניין משימתי. ידעתי שאני קם, מקבל את המשימה וצריך ללכת - או במקרה שלי לטוס – לבצע. כך זה היה במשך עשרות שנים. למעשה, עד שהפכתי לטייס בחברת תעופה, הטיסה שלי הייתה טיסה קרבית, וההנאה שלי ממנה הייתה הנאה אתגרית. היו לי קריטריונים שנמדדתי לפיהם, וזה אמנם היה מרתק ונהדר, אבל זה היה סוג מאוד מסוים של חוויה. ואותה גישה משימתית המשיכה איתי הלאה, גם באזרחות.

לשמחתי, עם השנים, המקצוע הפך לתחביב. פתאום הבנתי שאני יכול לטוס גם למטרות הנאה, ולא רק כמקצוע. השינוי הגדול באמת בהקשר הזה קרה בשנת 2007.

טיסה מחוף אל חוף עם חברים

אני וקבוצת חברים החלטנו אז לצאת לטיול אווירי מחוף אל חוף בארצות הברית. כשהתחלנו לברר לגבי הבירוקרטיה, גילינו דבר נחמד - בארצות הברית, לטוס זה עניין מאוד פשוט. כל מה שצריך לעשות הוא להביא ניירת מתאימה, ומשם, כל טייס טס על אחריותו בלבד, ושיהיה לו בהצלחה.

מהרגע שהבנו את זה, הוצאתי רישיון טייס מקומי, ויצאנו לטיול המוטס שלנו. כשרצינו לעצור ולהתאוורר, עצרנו בכל נמל תעופה או מינחת קטן ומאולתר שרק רצינו. אם חשקה נפשנו לראות את האזור מהקרקע – שכרנו רכב, ואת סידורי הלינה לא באמת תכננו מראש, כי בארצות הברית אפשר למצוא בכל כמה מאות מטרים מוטלים בצדי הכביש.

והטיול הזה הפגיש אותנו עם נופים שהיו באמת עוצרי נשימה. צפינו מגבוה על הגרנד קניון, ראינו את הערבות הצחיחות של אריזונה וניו-מקסיקו, נהר המיסיסיפי נגלה בפנינו, וגם הרי הרוקי האדירים ליד דנוור.

עוד טורים של הקפטן:

חשבתם שמיציתם את ניו יורק? לקפטן יש חדשות בשבילכם

האיים הסודיים ששומרים עליכם בטיסה מעל האוקיינוס

הסוד השמור של עשירי ישראל: מה קורה במטוס פרטי?

גן עדן מחוץ לחלון: טיסות עם נוף שיפיל אתכם מהכיסא

איך טייסים מנצחים ג׳ט לג?

ובנוסף לנוף המרהיב, היו גם חוויות משונות שקרו בדרך, כמו הפעם בה עצרנו לתדלק כשחצינו את נהר המיסיסיפי במיזורי. במתקן התדלוק עמד אדם בודד, שבירך אותנו לשלום. אחרי שיחה מהירה על הא ודא שאלנו אם יש רכב שנוכל להשתמש בו, והוא ענה בטבעיות: "כן, הוואן לשימושכם, רק תשאירו את המפתחות על השולחן בסוף השימוש, למקרה שמישהו בלילה יזדקק לרכב".

הופתענו שאף אחד לא שאל מי אנחנו או לקח תעודה מזהה, אבל שמחנו על מזלנו הטוב ורק ביררנו איפה יש מקום לאכול. הוא ענה שעדיף שנאכל ב-BX. ידענו ש-BX הוא הכינוי לשק"ם האמריקאי, ואז הבטנו סביב ונפל לנו האסימון: נחתנו בלב בסיס צבאי. מסביבנו מסוקי אפאצ'י, מטוסי הרקולס וטנקים. חיילים רצים בצדי הדרך. ואנחנו? בדרך אל השק"ם.

טיסה עם מקומי בשמי נמיביה

לטיול בנמיביה כבר הגעתי אחרי כמה שנות ניסיון בטיולים מוטסים ועם לקח חשוב אחד: כדאי להיעזר במקומי מנוסה, במיוחד כשמטיילים באזורים אקזוטיים. לכן, כשעלה הרעיון לטייל בנמיביה, יצרתי קשר עם דרום אפריקאי שבבעלותו בית ספר לטיסה ומספר מטוסים פרטיים, ויחד איתו בניתי את הטיול שתכננו. מאז כבר יצאתי איתו לשני טיולים, הראשון בן שישה ימים, והשני באורך 11 יום.

עוד דבר שהבנתי בשלב הזה הוא שטיול מוטס במקום כזה הוא כמו טיול ג'יפים על סטרואידים. המטרה בו היא לא להגיע למקום מסוים, לחוות אטרקציה כזו או אחרת או ליהנות מהקולינריה המדהימה של המקום. המטרה בטיולים המוטסים היא פשוט ליהנות מהדרך, והיעד עצמו פחות חשוב. ומכאן נגזרת גישה פרקטית, שלפיה אנחנו לא מגדירים מראש מקום מסוים שאנחנו רוצים להיות בו בשעה מסוימת. החופשה מבחינתי היא הטיסה, ואנחנו זורמים עם מה שמגיע. 

קרדיט צילום סרטון: מודי טובל, טובי סיון, קרייג לאנג ואודי גזית; עריכה: אלון פרג

הטיסות בנמיביה ובדרום אפריקה היו כל כך מיוחדות, דווקא בגלל הנוף המרהיב והטבע שאפשר לראות רק מלמעלה. טסנו מעל הדיונה הגבוהה בעולם, שהייתה מדהימה וצבועה בצבעים אדומים שלא ראיתי מעולם. נחתנו במקומות מאולתרים ונתקלנו במקומיים שהסתכלו עלינו כלא מאמינים, ולא הבינו מה פשר המכונות שהגענו איתם. ראינו עדרי ג׳ירפות וזברות מגבוה.

איש הקשר הדרום אפריקאי שלנו טיפל בהסמכתנו להטיס את המטוסים האלו, הוביל אישית את המסע במטוס הראשון, סידר לנו את מקומות הלינה, כיוון אותנו למקומות בהם נאכל צהריים, והכי חשוב – גם ידע איפה לתדלק. בניגוד לארצות הברית שבה אפשר לתדלק כמעט בכל מקום, בנמיביה, זה עניין שדורש היערכות ומחשבה.

באחד הימים במסע בדרום אפריקה, נתקלנו ברוחות חזקות מאוד שהאטו אותנו, וגרמו למטוס לצרוך יותר דלק. הוא מיד יצר קשר עם זוג חוואים מקומי בשנות ה-80 לחייהם. בזמן שתדלקנו אצלם את המטוס, הם סיפרו לנו על הילדים הגדולים שלהם, שכאנשים לבנים לא ראו עתיד בדרום אפריקה, ולכן עזבו. פתאום, במהלך השיחה, הבנתי עד כמה הטיול הזה מאפשר לי לראות את הסביבה, באופן הכי בלתי אמצעי שאפשר – דרך עיניים של מקומי שנפלנו עליו מהשמיים ללא הכנה. אין סיכוי שהייתי מגיע לשיחות האלה, ולמקומות האלה, ללא אותו טיול מוטס.

למעשה, כל כך התלהבתי מהטיול בנמיביה, שמהשנה אני הולך לרכז כאן בארץ עבור אותו בחור מקומי טיסות עבור כל הישראלים המעוניינים, כך שכל מי שיש לו רישיון טייס, או מי שרוצה להצטרף לאדם עם רישיון כזה, יוכל ליהנות מאותו הטיול.

היעד הבא: אלסקה

אני כל כך נהנה מהטיולים האלה, שבכל כמה חודשים אני מחפש כיוונים חדשים ומאתגרים לטוס אליהם. היום, היעד שאני מת להגיע אליו הוא אלסקה, שבה העניין הוא חוויות של קרחונים ומרחבים עצומים ובתוליים. בכל מקום חדש מהסוג הזה, אני עובר קורס שקוראים לו 'בוש פליינג' ששם דגש על תנאי השטח הייחודיים למקום, ובאלסקה הוא כנראה יעסוק בפני השטח העוצמתיים, בדרך הנכונה לבצע נחיתה באמצע שום מקום ועל קרחוני ענק, ובהתמודדות עם סכנות מזג האוויר. זה אמנם עדיין ברמת החלום, אבל אני אופטימי, חלומות צריך להגשים!

אלון פרג, נשוי + 5, קברניט בחברת תעופה ומעביר תכנית בשם ״לטוס ללא פחד״ שמיועדות לסובלים מחרדת טיסה. שירת כטייס קרב בחיל האוויר, בטייסת F-16

צילומי סטילס: טובי סיון